DPO DPO Israel
פתח כ-Markdown

מי הדליף את הסרטונים של מלי וליאל יהלומי? הרשות להגנת הפרטיות מורה למשטרה לברר

ב־12 באוקטובר 2026 פרסמה הרשות להגנת הפרטיות שראש הרשות, עו"ד גלעד סממה, פנה למפכ"ל המשטרה דניאל לוי ולמפקח הפרטיות הפנימי של המשטרה, נצ"מ ג'ורג' קיוורקיאן. הוא ביקש מהם לברר לעומק איך הגיעו לתקשורת סרטונים ופרטים אישיים מהחקירה על מלי וליאל יהלומי.

הרקע: וינה, ארגנטינה ובנק ירושלים

מלי יהלומי ובתה ליאל, תושבות מודיעין, נעלמו בווינה. על הפרשה הוטל צו איסור פרסום, והחקירה עברה ללהב 433. ב־14 באוגוסט 2026 הן אותרו בארגנטינה, ובערך חודשיים אחרי שנעלמו חזרו לישראל, כפי שדווח בחדשות 13.

מלי עובדת בבנק ירושלים כבר שנים רבות. בזמן שחיפשו אותה התפשטו שמועות על מעילה, ומניית הבנק ירדה. הבנק הודיע לבורסה שלא נמצא שום סימן לפעולות חריגות בכספי הבנק או בנכסיו, והמניה התאוששה. המנכ"ל יאיר קפלן כתב לעובדים שמעבר לכך שהיא עובדת בבנק, לא נמצא שום קשר בינו לבין הפרשה, כך לפי דבר.

מה הרשות דורשת מהמשטרה

לפי הפנייה, בתקשורת התפרסם מידע אישי רחב על השתיים. בין השאר פורסמו התכתבויות, חיפושים שעשו בכלי בינה מלאכותית, פרטים על מצבן הכלכלי ועל פעולות פיננסיות, וגם המיקום והמועד של הנחיתה. הרשות ביקשה לברר איך כל זה יצא מהמשטרה. היא ביקשה לבדוק גם מה נשקל לפני שהותר לפרסם את הפרטים, להפיק מזה לקחים לכל המערכת ולהעביר את הממצאים לרשות.

זו הוראה לבירור, ולא קביעה שהייתה הפרה. הרשות עוד לא פרסמה ממצאים, ואנחנו נעדכן כאן כשיתפרסמו.

למה הפנייה הגיעה למפקח פנימי

לפי סעיף 23כ לחוק הגנת הפרטיות, המשטרה היא גוף ביטחוני. החובות שבחוק חלות עליה, אבל הפיקוח עליה בנוי אחרת. כרגע הפיקוח הרגיל של הרשות לא חל עליה. במקומו יש מפקח פרטיות פנימי, שראש הגוף ממנה בהתייעצות עם ראש הרשות. ראש הרשות רשאי להורות למפקח הזה לבדוק עניין מסוים, וזה מה שקרה כאן. אם המפקח לא מברר בזמן סביר, ראש הרשות רשאי לפעול בעצמו. מ־14 באוגוסט 2028 הפיקוח הרגיל של הרשות יחול גם על המשטרה, חוץ ממאגרים שמסווגים "סודי" ומעלה.

מפקח הפרטיות הפנימי הוא לא הממונה על הגנת הפרטיות (DPO) שהחוק מחייב גופים רבים למנות. אפשר לקרוא על החובה הזו ועל מי שחייב בה במי חייב למנות ממונה על הגנת הפרטיות ובעמוד על תיקון 13.

הפרשה הזו מראה שמבחינת הרשות דליפה היא קודם כול שאלה של מי נגע במידע ומי החליט להוציא אותו. גם ארגון שאינו גוף ביטחוני צריך להיות מסוגל לענות על השאלה הזו בעצמו. ארגון שעוד אין לו נוהל כזה יכול להתחיל מתבנית נוהל אבטחת מידע. מי שכבר מתמודד עם דליפה יכול לקרוא על טיפול באירוע אבטחת מידע.

הפרסום המלא של הרשות נמצא באתר הרשות להגנת הפרטיות.