# DPO לחברות AI - DPIA, נתוני אימון וה-AI Act

**Last updated:** 2026-10-12  
**Canonical:** https://dpoisrael.com/learn/dpo-ai-companies-dpia-ai-act/  
**Locale:** he-IL

---
פורסם: 12 באוקטובר 2026

שאלה שחוזרת אצל חברות AI ישראליות: "אנחנו יכולים לאמן את המודל על המידע של הלקוחות?" התשובה תלויה בכמה דברים, ורובם לא כתובים בהסכם עם הלקוח. איזה מידע, על מי, על בסיס מה הוא נאסף, ומה המודל יכול להחזיר ממנו אחר כך.

בחברת AI שעובדת מול אירופה, ה-DPO עובד היום עם שלושה מקורות דין במקביל: ה-GDPR, חוק הגנת הפרטיות אחרי תיקון 13, וה-AI Act האירופי. הם לא מכסים את אותו דבר, ולכן הסדר שבו ניגשים אליהם משנה.

## מתחילים מנתוני האימון

ה-GDPR חל על מידע אישי בכל שלב, גם באימון. בדצמבר 2024 פרסם ה-EDPB את חוות הדעת 28/2024 על מודלי AI. היא עוסקת בשלוש שאלות: מתי מודל שאומן על מידע אישי נחשב אנונימי, מתי אפשר להסתמך על אינטרס לגיטימי לפי סעיף 6(1)(ו) לאימון ולשימוש, ומה קורה כשהמידע שעליו אומן המודל נאסף שלא כדין. לגבי השאלה הראשונה, ה-EDPB קבע שמודל אינו אנונימי אוטומטית. צריך להראות שהסיכוי לחלץ ממנו מידע אישי, ישירות או דרך שאילתות, זניח.

בישראל המצב שונה בבסיס. אין בחוק הגנת הפרטיות "אינטרס לגיטימי" כבסיס עצמאי, וסעיף 8(ב) מגביל עיבוד של מידע במאגר למטרה שנקבעה למאגר כדין. אם המידע נאסף כדי לתת שירות ללקוח, אימון של מודל כללי עליו הוא מטרה חדשה, וצריך לבדוק אם היא מכוסה. הרשות להגנת הפרטיות פרסמה ב-2025 טיוטת הנחיה על תחולת החוק על מערכות בינה מלאכותית, שקובעת שהחוק חל על מודל שמאחסן או מעבד מידע אישי, באימון ובשימוש. נכון לבדיקה שלנו, ההנחיה עדיין טיוטה.

ה-DPO שואל כאן שאלות פשוטות. מאיפה הגיע כל סט נתונים? מה נאמר לאנשים כשהוא נאסף? האם יש בו מידע בעל רגישות מיוחדת? והאם מישהו בדק מה המודל מחזיר כשמבקשים ממנו פרטים על אדם מסוים?

## DPIA לפני שכותבים קוד

סעיף 35(1) ל-GDPR מחייב הערכת השפעה כשעיבוד, במיוחד בטכנולוגיה חדשה, צפוי ליצור סיכון גבוה. סעיף 35(3) מונה שלושה מקרים שבהם היא תמיד נדרשת, ואחד מהם הוא הערכה שיטתית ומקיפה של היבטים אישיים על בסיס עיבוד אוטומטי, שעליה מבוססות החלטות עם השפעה משפטית או השפעה משמעותית דומה. מוצר AI שמדרג מועמדים לעבודה או מעריך סיכון אשראי נמצא בדיוק שם, וגם סעיף 22 ל-GDPR על החלטות אוטומטיות נכנס לתמונה.

הרשויות האירופיות פרסמו רשימות לפי סעיף 35(4) של עיבודים שמחייבים DPIA, והרבה מהן כוללות שימוש בטכנולוגיה חדשנית בשילוב עם קריטריון סיכון נוסף. בישראל הרשות ממליצה על הערכת השפעה ולא מחייבת בחוק. כתבנו על המתודולוגיה ב[מדריך להערכת השפעה על הפרטיות](https://dpoisrael.com/learn/dpia-guide/).

ה-DPIA אמורה להיכתב לפני שהפיצ'ר נבנה. סעיף 39(1)(ג) מטיל על ה-DPO לייעץ לגבי ההערכה ולפקח על ביצועה, וסעיף 38(1) מחייב לשתף אותו בזמן. DPIA שנכתבת שבוע לפני ההשקה, כשהארכיטקטורה כבר קבועה, משאירה מעט מקום לשינוי. אם היא מראה סיכון גבוה שלא אפשר להפחית, סעיף 36 מחייב התייעצות מוקדמת עם רשות הפיקוח.

## ה-AI Act ולוחות הזמנים שלו

ה-AI Act (תקנה (EU) 2024/1689) נכנס לתוקף ב-1 באוגוסט 2024, והוא מוחל בשלבים. האיסורים על פרקטיקות AI אסורות (סעיף 5) וחובת אוריינות AI (סעיף 4) חלים מ-2 בפברואר 2025. החובות על ספקי מודלים לשימוש כללי (GPAI) חלות מ-2 באוגוסט 2025. חובות השקיפות של סעיף 50, למשל ליידע אנשים שהם מדברים עם מערכת AI, חלות מ-2 באוגוסט 2026.

החובות על מערכות בסיכון גבוה זזו. תקנת ה-Digital Omnibus on AI (תקנה (EU) 2026/1744), שנכנסה לתוקף ב-27 ביולי 2026, דחתה אותן ל-2 בדצמבר 2027 למערכות שמופיעות בנספח III, ול-2 באוגוסט 2028 למערכות שמשולבות במוצרים מוסדרים לפי נספח I.

ה-AI Act חל גם על חברה ישראלית. סעיף 2(1) מחיל אותו על ספקים שמציבים מערכת AI בשוק האירופי, וגם על ספקים ומשתמשים (deployers) מחוץ לאיחוד כשהפלט של המערכת משמש באיחוד. ספק מחוץ לאיחוד של מערכת בסיכון גבוה צריך למנות נציג מורשה באיחוד לפי סעיף 22, וזה מינוי נפרד מהנציג לפי סעיף 27 ל-GDPR.

## איפה שני החוקים נפגשים

ה-AI Act עוסק בבטיחות של המערכת. ה-GDPR עוסק במידע האישי שעובר דרכה. הם נפגשים בכמה נקודות שה-DPO צריך להכיר. סעיף 10 ל-AI Act דורש ממערכות בסיכון גבוה ממשל נתונים על סטים של אימון, בדיקה ותיקוף, וסעיף 10(5) מתיר בתנאים מחמירים עיבוד של קטגוריות מיוחדות של מידע כדי לאתר ולתקן הטיות. סעיף 26(9) מורה למשתמשים במערכת בסיכון גבוה להשתמש במידע שהספק מסר לפי סעיף 13 כדי לבצע את ה-DPIA לפי סעיף 35 ל-GDPR. וסעיף 27 ל-AI Act מחייב משתמשים מסוימים, בעיקר גופים ציבוריים ונותני שירותים ציבוריים, לבצע הערכת השפעה על זכויות יסוד (FRIA), שיכולה להשלים DPIA קיימת.

אז ה-DPO לא צריך להיות מומחה ל-AI Act. הוא צריך לדעת לשאול באיזה סיווג נמצאת המערכת, ומה זה גורר לגבי התיעוד שהוא כבר מחזיק.

## מה נשאר פתוח

לא הכול סגור, ואין טעם להעמיד פנים. בישראל אין עדיין חוק AI ייעודי, וההנחיה של הרשות על AI טרם פורסמה בנוסח סופי. ב-9 ביולי 2026 פרסמה הרשות המלצות לשימוש בטוח בסוכני בינה מלאכותית, אבל הן מופנות לציבור ולא לחברות שמפתחות את הסוכנים. באירופה, התקנים ההרמוניים למערכות בסיכון גבוה עדיין בעבודה.

מה שכן ברור הוא שחברת AI שיש לה DPIA טובה, מיפוי של מקורות הנתונים ותיעוד של ההחלטות על אימון, נמצאת במקום טוב מול שלושת המשטרים. את זה אפשר לבנות היום. אנחנו עושים את זה ב[שירותי הערכת השפעה](https://dpoisrael.com/services/dpia/), ויש עוד על חברות מוצר בעמוד [DPO לחברות SaaS וסטארטאפים](https://dpoisrael.com/sectors/saas-startups/).

## שאלות נפוצות

### האם חברת AI ישראלית חייבת ב-DPO?

לפי סעיף 17ב1 לחוק הגנת הפרטיות, אם הפעילות העיקרית שלה כוללת ניטור שיטתי של אנשים בהיקף ניכר או עיבוד של מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף ניכר. לפי ה-GDPR, אם מתקיים אחד המבחנים של סעיף 37(1). להיות חברת AI זה לא מבחן בפני עצמו.

### מודל שאומן על מידע אישי הוא עדיין מידע אישי?

לפי חוות הדעת 28/2024 של ה-EDPB, לא אוטומטית. צריך להראות שהסיכוי לחלץ מידע אישי מהמודל זניח. אחרת ה-GDPR ממשיך לחול.

### מתי ה-AI Act חל על מערכות בסיכון גבוה?

אחרי ה-Digital Omnibus on AI, מ-2 בדצמבר 2027 למערכות בנספח III ומ-2 באוגוסט 2028 למערכות בנספח I.

### DPIA ו-FRIA הם אותו מסמך?

לא. DPIA לפי סעיף 35 ל-GDPR עוסקת בסיכון לנושאי המידע מעיבוד מידע אישי. FRIA לפי סעיף 27 ל-AI Act עוסקת בזכויות יסוד באופן רחב יותר ומוטלת על משתמשים מסוימים. סעיף 27(4) ל-AI Act מאפשר ש-FRIA תשלים DPIA קיימת.

### האם מותר לאמן מודל על נתוני לקוחות בישראל?

זה תלוי במטרה שהוגדרה למאגר, במה שנמסר לאנשים לפי סעיף 11, ובהסכם מול הלקוח. אימון למטרה חדשה דורש בדיקה לפי סעיף 8(ב) לחוק.
